ההשפעה של no logging על data guard

כבר כתבתי בעבר על הקמה של data guard ואחד הדברים שציינו במפורש זה שרצוי מאוד להשתמש ב-force logging כדי להימנע מבעיות של טבלאות שנטענות ב-no logging.

השבוע נדרשתי שוב לנושא על ידי לקוח. הוא רצה לדעת מה קורה אם בכל זאת אנחנו רוצים להקים סביבה של data guard אבל את טבלאות הביניים שלו, הוא לא רוצה לגבות ולא אכפת לא שלא יעברו לסביבת ה-DR.

המשך קריאה…

תהליך ה-startup של אורקל (מדריך למתחילים)

כשאני מעביר את הקורס של Oracle Database Administration Workshop אני מוצא את עצמי לפעמים מנסה להסביר שוב ושוב את העקרונות שכלולים בעליה של בסיס הנתונים. האמת היא שזה די פשוט אבל החלטתי לעשות מזה פוסט אחד פשוט שיסביר את ההבדלים ואולי יעשה קצת סדר למי שעדיין זה לא יושב לו טוב בראש.

בסוף הפוסט אני גם אתן טיפ קטן שלמדתי לאחרונה בנושא.

המשך קריאה…

PRVF-0002 : Could not retrieve local nodename

התקנתי שרת חדש (בלי DNS) ורציתי להתקין עליו Oracle Home חדש. הרצתי את ה-runInstaller ומיד קיבלתי את הודעת השגיאה הבאה (במקרה הזה בגרסה 11, אבל נתקלתי בזה גם ב-12):

prvf-0002

אכן נראה כמו בעיה – מה זה יכול להיות?
המשך קריאה…

כלי לבדיקת מצב בריאות בסיס הנתונים: ORAchk.

לפני כמה שנים, אורקל הוציאו כלי בשם RACcheck. מכוון שקלסטרים באופן כללי הם דברים שמורכבים מהרבה מאוד חלקים, אורקל סיפקו כלי שעוזר לנו לבדוק את כל החלקים המהותיים. את הכלי הזה ניתן היה להריץ בשרתי ה-RAC והוא היה מייצר דוח שמכיל המון אינפורמציה לגבי הסביבה וההגדרות שבה. הדוח כלל בין היתר בדיקה של מערכת ההפעלה והפרמטרים שלה, הגדרות של השרתים ובדיקה של הרכיבים השונים של ה-RAC. לכל אחד מהקטגוריות קיבלנו השוואה בין מה שקיים בפועל לרשימה (ארוכה) של Best Practices.

הכלי הזה היה מאוד פופולארי ונתן נקודת פתיחה מעולה לבדיקה של שרתי RAC. החברים באורקל ראו כי טוב והחליטו להרחיב את הכלי לשימוש לכלל סוגי השרתים. השם של הכלי הוחלף ל-ORAchk ועל הכלי הזה נדבר היום.
המשך קריאה…

ראיתי את העתיד והוא מרהיב: SQLcl הדור הבא של SQL*Plus כבר בדרך

הפעם הראשונה שהתחלתי להתעסק עם בסיסי נתונים מסחריים היה בקורס תכנות שעשיתי איפשהו בשנת 1998. השיעור הראשון, אם זכרוני אינו מטעה אותי, התחיל במילים: “היום נלמד על בסיסי נתונים – דבר ראשון בואו נתחבר לבסיס הנתונים באמצעות sqlplus”.

הכלי הזה, שכמעט כל מי שעובד עם אורקל מכיר, הוא כלי command line לעבודה עם בסיס הנתונים שנמצא איתנו כבר הרבה מאוד שנים. זה אחד הכלים הכי נוחים להבנה, הכי נוחים לתפעול והוא עובד מעולה עם סקריפטים. יש לו אינטגרציה עם הכלים של קלאסטר (לדוגמה, אם עושים shutdown איתו אז הקלסטר יודע שזה בכוונה ולא מנסה להרים את ה-node מחדש) ואפילו כלים אחרים שאורקל מספקים משתמשים בו וביכולות שלו לעיתים קרובות.

העובדה שזה כלי כל כך ותיק יכולה להיחשב לחסרון כי נוכל לחשוב שזה כלי מקובע קצת אבל לאורך השנים הוספו לו יכולות נוספות שיאפשרו לו לעשות דברים מגניבים כמו לייצר פלט בפורמט HTML או יכולות של אינטראקטיביות. לצערנו זה פחות או יותר הכול.

לאחרונה נחשפתי לכלי חדש של אורקל שבא לתת ממשק command line תואם sqlplus אבל עם יכולות חדשות ומגניבות: SQLcl והתלהבתי בטירוף.

המשך קריאה…

Green water pump

ניהול ג’ובים של datapump

יש לי לקוח שמריץ סקריפטים שמגבים טבלאות מרכזיות במערכת שלו באמצעות שימש ב-data pump. זה פתרון לא רע בכלל כדי לשמור טבלאות לצרכי שחזור מהיר או להעברה לסביבות הפיתוח. הבעיה היא שהטבלאות שאותן מגבה הלקוח הן גדולות מאוד וה-export לוקח המון זמן (כמה שעות טובות).

לפעמים, נוצר לנו צורך ל”הציץ” לתוך התהליך של ה-export ולראות מה קורה איתו – באיזה מצב הוא נמצא, איזה טבלה הוא מייצא בנקודה מסויימת ועוד כמה זמן נשאר לתהליך. עקרונית, הסקריפט שלנו רץ ברקע (מתוך cron) והוא באמת שומר את ה-output לתוך קובץ log אבל זה לא מספיק כדי לענות על כל השאלות שיש ללקוח.

עוד מקרה שעלול להיווצר זה export (לדוגמה full) שאנחנו מבצעים אבל החלון שעבדנו בו נסגר מאיזושהי סיבה – הסיבה הנפוצה שלי היא ssh שנסגר בגלל אובדן תקשורת אבל זו יכולה להיות כל סיבה אחרת.

השאלה היא מה עושים במקרה הזה ודווקא השימוש ב-data pump jobs הופך את העניינים לפשוטים במיוחד.

המשך קריאה…