פוסטים

פיצ’ר חדש: הרצת קוד PL/SQL המקושר לשליפה

לאחרונה נתקלתי בפיצ’ר חדש בגרסה 12 שעושה לי את החיים לקלים במיוחד בכל מה שקשור לכתיבת קוד המיוחד לשליפה ספציפית. הסיפור היה כזה: עבדתי בסביבה של לקוח ורציתי ליצור פונקציה שתעשה חישוב מותנה על עמודות מסוימות בטבלה. הרעיון היה לנתח את התוכן של כל עמודה ולהחזיר תוצאה. את רוב הדברים אפשר לעשות מתוך קוד ה- SQL אבל לפעמים יותר נוח לכתוב דברים בשפה פרוצדורלית, בטח אם הקוד חוזר על עצמו שוב ושוב.

עד גרסה 12, הפתרון היה פשוט – הולכים על פונקציית PL/SQL: כותבים פונקציה, שומרים אותה בבסיס הנתונים ואז משתמשים בה.

נשאלת השאלה, מה עושים כאשר מדובר בפתרון מאוד ספציפי לבעיה מאוד ספציפית שלא רוצים או לא צריך לשמור לשימוש עתידי? מה עושים אם אנחנו לא רוצים להשאיר את הפונקציה זמינה לשימוש של אנשים אחרים? איך נמנעים מיצירת מבחר פונקציות לא שימושיות שכאלה בבסיס הנתונים שסתם מזבלות את הסביבה?
המשך קריאה…

שימוש ב-with כדי לפשט שליפות

לא הרבה יודעים, אבל התחביר של שליפות באורקל הוא דבר דינמי ומשתנה בין גרסאות. דוגמה טובה ומעניינית  היא שהחל מגרסה 9.2 אורקל הוסיפו את התאימות למה שהוגדר בתקן של SQL99 והדבר הביא להוספה של הפונקציונליות של תנאי with כאשר עושים select – דבר שיכול לעזור לנו מאוד בפישוט שאילתות.

נתחיל בשיעור היסטוריה קצר כדי להבין מה זה בעצם אומר. כידוע, SQL היא לא שפה ייחודית לאורקל – זו שפה עם סטנדרטים שנקבעים על ידי ANSI. הגרסה הראשונה של השפה שעברה סטנדרטיזציה הייתה בשנת 1986 עם הוצאת SQL86.  בשנת 92 יצאה גרסה נוספת (SQL92) שהייתה גם הגרסה הראשונה שאורקל ניסתה להתאים את עצמה אליה בגרסת Oracle 8. בשנת 1999 יצאה גרסה חדשה ומורחבת של השפה (SQL99) שכללה הרבה מהתכונות שהיו באורקל לפני זה (triggers, recursive sql ועוד) ואורקל התאימו את עצמם שוב למרבית התקנים החדשים בגרסה Oracle 9i (אם אני לא טועה זה היה בגרסה 9.2).

המשך קריאה…